תיקונים בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה ועדכונים במדיניות המדען הראשי

תאריך: 18 באפריל 2011

תיקונים בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה ועדכונים במדיניות המדען הראשי

הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם כי לאחרונה בוצעו תיקונים משמעותיים בחוק לעידוד מו"פ וכן עודכנה מדיניות המדען הראשי במשרד התמ"ת כמפורט להלן.

לאחרונה פורסמו תיקונים מרכזיים במסגרת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (חוק ההסדרים) וכן במסגרת חוזרי המדען, בהם שינויים בתוכניות התמיכה לתעשייה. חוזר זה יסקור את עיקרי השינויים וההטבות במסלולי התמיכה במו"פ.

I.        החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 – תיקון מס' 5

החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה הוא כלי מרכזי בתמיכת המדינה במו"פ הכולל מתן מענקים בהתאם להוראות החוק. תחום זה מתאפיין בדינמיות רבה ובמהלך היישום של החוק עלה צורך לחדד או לעדכן מספר נושאים.

          ביום 6 בינואר 2011 פורסם בספר החוקים 2271 חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012. חוק זה מכסה פרקים רבים וביניהם פרק ו' הכולל את תיקון מס' 5 של החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, בו השלכות משמעותיות בנוגע להוצאת ידע ופעילות מישראל. להלן עיקרי התיקון:

          סעיף 19א לחוק – הוצאת ייצור וזכויות ייצור מחוץ לישראל (לחברה זרה)

          העברת ייצור לחו"ל של מוצרים אשר פותחו במסגרת אחת מתכניות התמיכה של המדען הראשי מותנית באישורו וכן מחייבת בתשלום תמלוגים מוגדלים, בהתאם לנוהלי המדע"ר.

          מטרת התיקון היא לעודד את מקבלי האישור למצוא חלופות ייצור בתעשייה המקומית בישראל, כדי להגשים את מטרות החוק לעידוד התעשייה בישראל. סעיף זה לא השתנה באופן מהותי, אך נוספו לו תתי סעיפים אשר ניסוחם מדגיש את החובה לשלם תמלוגים מוגדלים בגין ייצור בחו"ל, הן במקרה שהוצהר על כך מלכתחילה והן כאשר מדובר בחריגה בשיעור הגבוה מ-10% לעומת הצהרת מקום הייצור המופיעה בבקשה.

          תקנות התמלוגים קובעות כי העברת זכויות ייצור לחו"ל תחייב את מקבל המענק בתשלום תמלוגים מוגדל, על פי תקרת התמלוגים המופיעה בטבלה להלן:

          סעיף 19ב לחוק – הוצאת ידע מחוץ לישראל

חוק המו"פ מפריד בין שני מקרים עיקריים1 של מכירת ידע לחו"ל: מכירת החברה כולה ומכירת הידע בלבד. מטרת התיקון הנה לעודד את המשך קיומה של פעילות החברה בישראל, שהיא אחת מן המטרות של חוק. המשמעות בפועל הנה צמצום התמריץ הקיים להוצאת ידע מישראל במכירת החברה כולה והפסקת הפעילות בישראל, לעומת הוצאת הידע כאשר הפעילות בישראל ממשיכה להתקיים, זאת על ידי שינוי הנוסחה לחישוב "הסכום הבסיסי".

          שינויים בקביעת "הסכום הבסיסי:

עד היום, סכום התשלום למדען הראשי כפיצוי על אובדן הידע ("הסכום הבסיסי") היה שונה בהתאם לאופי המכירה:

          1.      בתמורה למכירת הידע – "הסכום הבסיסי" נקבע כשיעור מענקי המדען מתוך סך ההשקעות הכספיות אשר הושקעו בביצוע התכנית המאושרת, כשהוא מוכפל במחיר המכירה של הידע (ובלבד שלא יפחת מסך המענקים, בתוספת ריבית).

          2.      בתמורה למכירת החברה – "הסכום הבסיסי" נקבע כשיעור מענקי המדען מתוך סך ההשקעות הכספיות אשר הושקעו בחברה (בניכוי נכסים פיננסיים), כשהוא מוכפל במחיר המכירה של החברה (בלבד שלא יפחת מסך המענקים, בתוספת ריבית).

תיקון מס' 5 לחוק משנה את "הסכום הבסיסי" במקרה של מכירת החברה  וקובע כי הוא יחושב כשיעור מענקי המדען מתוך "סך הוצאות המחקר והפיתוח של מקבל האישור", וזאת, בכפוף לאישור ועדת המחקר של המדען הראשי על קבילות הוצאות אלו.

          כלומר, התיקון למעשה משווה בין התנאים בין אם נמכר הידע בלבד, או החברה כולה.

מכיוון שברוב המקרים הוצאות המו"פ בחברה קטנות מסך ההשקעות הכספיות בה, הרי שההחזר למדען הראשי עשוי להיות גבוה ללא פרופורציה להשקעות הכספיות אשר הושקעו בחברה.

          להלן דוגמה מספרית להמחשת השינוי:

  נניח שחברה מסוימת קיבלה מן המדען הראשי מענק בסך M2$ עבור תכנית אשר הסתיימה בשנת 2010.

          החברה נמכרת בשנת 2012, תמורת M30$.

          סך השקעת החברה במו"פ לביצוע התכנית – M5$.

          סך ההשקעות הכספיות בחברה (בניכוי נכסים פיננסיים) – M10$.

          חישוב הסכום הבסיסי על מכירת החברה לפני התיקון:

          M6$ 2 = (2/10) M30$

          חישוב הסכום הבסיסי על מכירת החברה – אחרי התיקון:

          M12$ 3 = (2/5) M30$

          שינויים בכללי ההפחתה של "הסכום הבסיסי":

חוק המו"פ (לפני תיקונו) קבע, כי הסכום הבסיסי (בכל אחד משני המקרים), יופחת כולו עד לסך המענקים אשר קיבל מקבל האישור, בתוספת ריבית שנתית ובניכוי התמלוגים אשר שילם, על פני 10 שנים (החל מן השנה הרביעית מתום התכנית).

תיקון מס' 5 לחוק קובע כי ההפרש שבין הסכום הבסיסי (בכל אחד מן המקרים) לבין סך המענקים אשר קיבל מקבל האישור (בתוספת ריבית שנתית) יופחת על פני 10 שנים (החל מן השנה הרביעית מתום התכנית – שביעית כל שנה). התיקון האמור נועד לחדד ולהבהיר כי ההפחתה תחול רק על ההפרש בין הסכום הבסיסי לסך המענקים כאמור, ולא על כל הסכום הבסיסי. כלומר, הסכום המינימאלי לא יופחת עד אפס לעולם, אלא יופחת עד לגובה המענק (בתוספת ריבית ובניכוי תשלום תמלוגים).

התיקון לחוק יחול על כל תכניות המדען הראשי ובכללן קרנות משותפות והסכמים הדדיים למו"פ משותף עם מדינות אחרות, במטרה לשמר את הידע אשר נוצר בישראל ולהשאיר את הידע המפותח בבעלות מקבל האישור.

          תחולת התיקון:

תחולת התיקון הינה מיום 1 בינואר 2011, פרט לסעיף 19ב לחוק לעידוד מו"פ כנוסחו בחוק זה, אשר תחולתו תהא ביום בו יכנסו לתוקף תקנות לסעיף האמור.

להלן קישור לחוק ההסדרים המלא ובו כל הסעיפים אשר השתנו מתוקף תיקון מס' 5 לחוק ("פרק ו': מחקר ופיתוח"): http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2271/2271.pdf

II.      מסלול התמיכה בתעשייה המסורתית – ההטבות נמשכות גם בשנת 2012

המדען הראשי במשרד התמ"ת החליט לאחרונה להאריך את תקופת ההטבות לחברות המבצעות פרויקטי מחקר ופיתוח מתחום התעשייה המסורתית. במסגרת ההטבות ייהנו החברות מפטור מלא מחובת תשלום תמלוגים עד סוף שנת 2012. צעד זה בא בנוסף להקלות הקיימות אשר יפורטו בהמשך.

במסגרת השינויים האחרונים, חברה תוכר כתעשייה מסורתית, רק אם מסווגת על ידי הלמ"ס בענף תעשיות הטכנולוגיה המסורתית או בענף תעשיות הטכנולוגיה המעורבת המסורתית. זאת בשונה מן המצב עד היום, בו לוועדות המחקר של המדען הראשי הייתה היכולת להכריע בסיווג זה.

הגדרת התעשייה המסורתית הינה על פי הקריטריונים המצטברים הבאים:

1.        שיוך ענפי כפי שמוגדר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

תעשיות הטכנולוגיה המעורבת המסורתית: תעשיות הכוללות את ענפי כרייה וחציבה, מינרלים אל-מתכתיים, גומי ופלסטיק, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת.

תעשיות הטכנולוגיה המסורתית: תעשיות הכוללות את ענפי מזון, משקאות וטבק, טקסטיל, הלבשה ומוצרי עור, נייר, דפוס, עץ ומוצריו.

2.               עד 7% השקעה במו"פ ביחס למחזור מכירות החברה בשנה אשר קדמה להגשת תוכנית המו"פ, למעט חברות בהן מחזור המכירות עד 10 מיליון ₪ (לעומת 30 מיליון ₪ כפי שהיה נהוג בעבר).

          עיקרי ההטבות במסלול התמיכה בתעשייה המסורתית:

·               מענק קבוע של לפחות 50% מהוצאות המו"פ הישירות לפרויקט.

·               חברות מענפי התעשייה המסורתית רשאיות להגיש תוכניות מו"פ במהלך כל השנה.

·               פטור מחובת החזר התמלוגים בגין תוכניות מו"פ אשר הוגשו החל מיום 1 בספטמבר 2009 ועד ליום 31 בדצמבר 2012.

·               בתנאים מסוימים תאושר תוכנית למו"פ עבור תהליכי יצור ומו"פ למוצרים המיועדים גם לשוק המקומי.

·               הכרה בהוצאות פיתוח אב טיפוס אחד גם אם ישולב בהמשך בייצור. פיתוח שאר אבי הטיפוס בהתאם לכללים המקובלים.

·               יוכר היקף תקציב של עד 500,000 ₪ לפיתוח תבניות אשר ישולבו בהמשך בקו הייצור של החברה. פיתוח תבניות ניסיוניות בהתאם לכללים המקובלים (לחומרים ומתכלים).

·               תוכר הוצאה בסכום של עד 250,000 ₪ לרכישת ידע המהווה חלק אינטגרלי בתוכנית המו"פ (טכנולוגיה ספציפית ו/או קניין רוחני), בתאי שהרכישה נעשתה במהלך שנת המו"פ המאושרת והרכישה אינה מבעלי עניין.

·               עבור חברות אשר מגישות לראשונה תוכנית מו"פ, הכרה בהוצאות רטרואקטיביות של 6 חודשים בגין עובד אקדמאי אשר נקלט מתעשיית ההי-טק או מהאקדמיה, לצורך איתור רעיונות והגשת תוכנית מו"פ (בכפוף לאישור ועדת המחקר של המדען הראשי).

·               ניתן להכיר בחריגה מתקרת השכר המקובלת בקליטה של תושב חוזר אקדמאי אשר יועסק בחברה כעובד מו"פ בכיר (בכפוף לאישור ועדת המחקר של המדען הראשי).

·               ניתן להכיר בהוצאות שכר של עד 3 עובדים בשיעור העסקה הקטן מ-10%.

·               חברות אשר תיפנינה למדען הראשי לראשונה, תהינה פטורות במהלך השנתיים הראשונות מחובת "שעון נוכחות" ומערכת ממוחשבת לדיווח שעות בחברה. עם זאת, תידרשנה לנהל דיווח ידני של שעות החוקרים.

          על התוכנית יחולו הנהלים הכספיים בהתאם לכללי קרן המו"פ.

הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.

בכבוד רב,

רפופורט ושות'

רואי חשבון