תאריך: 26 בינואר 2009
תיקון משמעותי בחוק הגנת השכר
בתוקף מיום 1 בפברואר 2009
הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם כי ביום 1 בפברואר 2009 ייכנס לתוקף תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "החוק"), אשר קובע שורה של הוראות המחייבות היערכות מתאימה של המעסיקים. להלן עיקר השינויים הכלולים בתיקון.
1. פנקס בשכר ותלוש שכר
במסגרת תיקון מס' 24 לחוק (להלן: "התיקון") נקבע כי מעביד חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר, אשר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת לחוק, כדלהלן:
1.1 שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו.
1.2 שם המעביד, מספר הזיהוי שלו ומען מקום העבודה או עסקו של המעביד.
1.3 תאריך תחילת ההעסקה.
1.4 ותק מצטבר אצל המעביד או במקום העבודה, לפי הגבוה.
1.5 לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה. לגבי עובד בשכר – הבסיס אשר על פיו משולם השכר. לגבי עובד אשר שכר עבודתו נקבע על פי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו.
1.6 תקופת התשלום –
1.6.1 התקופה הקלנדרית אשר בעדה שולם השכר.
1.6.2 מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה אשר בעדה שולם השכר.
1.6.3 מספר ימי העבודה ושעות העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה אשר בעדה שולם השכר.
1.6.4 מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה אשר בעדה שולם השכר, אם העובד נמנה עם העובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (עובדים אשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם, כגון: עובדים בתפקיד ניהול או בתפקיד שיש בו מידה מיוחדת של אמון אישי, או עובדים אשר לא ניתן לפקח על שעות עבודה ומנוחה שלהם), יש לציין זאת במפורש.
1.6.5 מספר ימי החופשה אשר ניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה.
1.6.6 מספר ימי המחלה אשר נוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה. אם העובד מבוטח על ידי מעבידו בביטוח דמי מחלה בהתאם לסעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה.
1.7 השכר אשר שולם לעובד –
1.7.1 ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה.
1.7.2 השכר הרגיל.
1.7.3 תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה ודמי מחלה וכיוצא באלה. יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות אשר בעבורן שולם (אם משולם לפי יחידות) ואת סכום התשלום.
1.7.4 סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס.
1.7.5 סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס.
1.7.6 סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, אשר יפורטו לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון.
שולם תשלום מן התשלומים המפורטים בסעיף זה בעד תקופה אשר איננה התקופה הקלנדארית שבגינה שולם השכר, יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה אשר בעדה שולם.
1.8 הניכויים –
1.8.1 ניכוי מס הכנסה.
1.8.2 ניכוי דמי ביטוח לאומי.
1.8.3 ניכוי דמי ביטוח בריאות.
1.8.4 ניכוי לקופת גמל – יש לפרט בנפרד לכל קופה אשר אליה הניכוי מיועד.
1.8.5 כל ניכוי אחר, אשר יפורט לפי סוג הניכוי וסכומו.
1.8.6 סך כל הניכויים.
1.9 תשלומי המעביד בעבור תנאים סוציאליים לעובד, אשר אינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים משכר העובד, לרבות הפרשות המעביד לקופת גמל.
1.10 הסכום הכולל המגיע לעובד במועד התשלום ברוטו ונטו.
1.11 דרך תשלום השכר.
1.12 שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום והרלוונטיים לעובד בהתאם לגילו.
עוד נקבע בתיקון, כי רישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד, ייעשו לא יאוחר מן היום התשיעי לאחר המועד לתשלום שכר עבודה (קרי המועד האחרון לתשלום שכר העבודה). חובה זו לא תחול על מעביד אשר הינו יחיד לגבי עובדו, אשר מועסק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו.
מעביד, אשר הפר את חובתו למסור תלוש שכר לעובדו במועד או מסר תלוש שכר, אשר אינו משקף את פרטי השכר אשר שולם, יהא אחראי בפלילים ודינו מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בנסיבות מחמירות יוטל כפל קנס).
2. ניכויים מהשכר
2.1 סעיף 25 לחוק קובע מהם הניכויים המותרים משכר עבודה ומסדיר את אופן הניכוי.
2.2 בהתאם לתיקון, ניכוי סכומים, שלא בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק, מהווה עבירה פלילית, אשר דינה מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (עומד כיום על סך של עד כ- 34 אלפי ₪), בנסיבות מחמירות יוטל כפל קנס.
2.3 סכומים אשר נוכו בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק, יעבירם המעביד למי שלו מיועדים הסכומים בתוך 30 ימים, מהיום בו רואים את השכר ממנו נוכו הסכומים כמולן.
המפר הוראה זאת, דינו מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (עומד כיום על סך של עד כ- 1 מליון ₪). בנסיבות מחמירות תהא הסנקציה הפלילית בגין הפרת הוראה זאת, 30 חודשי מאסר או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (עומד כיום על סך של עד כ- 1.2 מליון ₪).
3. אחריות נושא משרה
על פי סעיף 26(ב) לחוק, נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל אשר ניתן למניעת עבירה מן העבירות המפורטות לעיל, יוטל קנס על הפרת חובה זאת.
החוק קובע חזקה, אשר על פיה מקום שתאגיד ביצע עבירה מן העבירות כאמור לעיל, נושא המשרה הפר את חובתו האמורה, אלא אם הוכיח שעשה כל אשר ניתן כדי למנוע את העבירה.
נושא משרה לעניין זה: " מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה"
4. סמכות בית הדין לעבודה לעניין פיצוי
בהתאם לתיקון, לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק, והוא יהא רשאי לפסוק פיצויים, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.
עובד אשר מעבידו הפר ביודעין את חובתו למסור לו תלוש שכר במועד או מסר תלוש שלא נכללים בו פרטי השכר, רשאי בית הדין לפסוק לעובד פיצויים אשר אינם תלויים בנזק, בסכום אשר לא יעלה על 5,000 ₪, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי בית הדין מטעמים מיוחדים שירשמו.
מעביד אשר ביצע הפרה כאמור, בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודש, חזקה, כי ביצע את ההפרה ביודעין.
5. נטל ההוכחה
5.1 במקרה של מחלוקת בדבר שעות העבודה בגינן תובע העובד שכר, חובת ההוכחה תחול על המעביד להראות, כי העובד לא עמד לרשות העבודה במהלך שעות אלה, כאשר המעביד לא הציג רישומים מתוך פנקס שעות עבודה. במקרה של תביעה לגמול שעות נוספות חובת ההוכחה החלה על המעביד, תהא רק למספר שעות נוספות אשר אינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או 60 שעות נוספות חודשיות.
5.2 בתביעה של עובד אשר רכיביה השנויים במחלוקת הינם אחד מאלה: אי תשלום שעות נוספות, גמול מנוחה שבועית, דמי חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או נסיעות והמעביד לא מסר תלוש שכר לעובד, או מסר לעובד תלוש אשר אינו כולל פירוט הרכיבים האמורים, חזקה היא, כי שולם לעובד שכר רגיל אשר אינו כולל את הרכיבים הנ"ל, אלא אם הוכיח המעביד אחרת.
הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון |