תאריך: 2 במרץ 2009
נוסחת הלינאריות הקבועה בחוק מיסוי מקרקעין גוברת על מיסוי לפי ההשבחה שנוצרה בפועל – ביהמ"ש העליון הלכת אלברט אברהם פוליטי
הרינו מתכבדים להביא לידיעתכם כי לאחרונה נדחתה, על ידי בית המשפט העליון, בקשה לקיים דיון נוסף בהילכת פוליטי.
1. כללי
במסגרת תיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין הופחת שיעור המס החל על השבח הריאלי אשר הופק מיום 7 בנובמבר 2001 (להלן: "היום הקובע") ואילך, לשיעור מרבי של 25%. מאוחר יותר, במסגרת תיקון 56 לחוק, כחלק מן המגמה להאחדת שיעורי המס על ההון, הופחת שיעור המס על שבח ריאלי בידי יחיד משיעור של 25% לשיעור של 20%, בתחולה מיום 1 בינואר 2007. באשר לשבח הריאלי אשר הופק במקרקעין אשר נרכשו לפני היום הקובע ונמכרו לאחריו, נקבע כי שיעור המס המופחת יחול על החלק היחסי מן השבח הריאלי אשר נצבר החל מהיום הקובע ועד למועד המכירה, כאשר על השבח הריאלי אשר נצבר מיום הרכישה ועד ליום הקובע יחולו שיעורי המס הרגילים (יחיד - מס שולי, חברה - מס חברות). לעניין זה, נקבע כי פיצול השבח יהא בהתאם ליחס שבין כל אחת מן התקופות האמורות לכלל התקופה בה נצבר השבח, אף אם ניתן להוכיח שהשבח נצבר רק מהיום הקבוע.
2. הלכת פוליטי
ועדת הערר
ועדת הערר קבעה כי בנסיבות המקרה יש לסטות מהחזקה הלינארית הקבועה בחוק, ולקבוע כי חישוב השבח הריאלי אשר נוצר כולו לאחר היום הקובע יערך על פי שיעור מס של 25% בלבד. הלכה זו הסתמכה על העיקרון כי יש להעדיף הוכחה בדבר מצב עניינים לאשורם בטרם תיושם חזקה או נוסחה אחידה.
נציין כי בהלכה מאוחרת יותר – "הלכת ויסברוט", ועדת הערר קיבלה את עמדת מנהל מס שבח, על פיה לשון החוק מחייבת יישום של הנוסחה הלינארית. נקבע כי השיטה שנבחרה, השרירותית, אינה מאפשרת ואינה דורשת את מנגנון השמאות.
ביהמ"ש העליון
ביהמ"ש העליון הפך הלכה למעשה את החלטת ועדת הערר, ופסק כי אין מקום לאפשר סטייה מנוסחת החישוב הלינארי, אף אם ניתן להוכיח שהשבח נצבר רק מהיום הקובע.
על פסק דין זה הוגשה בקשה לדיון נוסף.
בקשה לדיון נוסף
בימים אלו דחה ביהמ"ש העליון את הבקשה לדיון נוסף. לפי ביהמ"ש, המקרה הנדון אינו אחד מאותם המקרים הנדירים ויוצאי הדופן, ויתרה מכך – ההלכה אשר נקבעה בפסק הדין, גם אם חדשה היא, אינה קשה אלא מתיישבת היטב עם לשון הסעיף, עם כוונת המחוקק ועם תכלית דיני המס.
הננו לרשותכם בכל הסבר נוסף, ככל שיידרש.
בכבוד רב,
רפופורט ושות'
רואי חשבון |